אמונים אנו על דברי רבותינו ז''ל אשר אמרו כי הקרב הגדול התחולל באותו לילה גורלי בו נאבק יעקב עם ''האיש''. כך מתאר הפסוק: ''ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר. ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני''. כאן הוכרעה המערכה בניצחונו של יעקב ובקבלת ברכת ''האיש'', וזאת רק כאשר עלה השחר. מיהו ''האיש'' המסתורי? מה פשר הברכה? ומדוע רק בעלות השחר?
כדי להסיר את צעיף המסתורין מעל המאורעות יש לבאר.
''האיש'' המסתורי היה שרו של עשיו. לכל אומה ולשון בארץ יש שר ומלאך בשמים, שכוחו הרוחני ומצבו מתבטא בכל האירועים העוברים עליה (מלבד עם ישראל, כנאמר: ''כי חלק ה' עמו''. זאת אומרת עם ישראל הוא נתון להשגחה ישירה מאת הבורא ללא ''תווך'' של שר זה או אחר). ובאותו לילה בו נותר יעקב לבדו התחולל מאבק איתנים בין כוחו הרוחני של יעקב לבין שרו (הרוחני) של עשיו. כאשר לא הצליח המלאך להכניע את יעקב פגע ''בכף ירכו''. הירך מציינת את יכולת העמידה של האדם, ופגיעה בירך משמעותה פגיעה בתשתית, לא באבר חיוני אחר. ועל כן אמרו חכמים שפגיעתו הייתה ב''תמכין דאורייתא''. בעוסקים בתורה ישירות לא הצליח לפגוע, אך באלו שהם שותפים ללמוד תורה בעזרתם החומרית – בקמח המאפשר קיום תורה, כאן עלה בידו לפגוע וליצור פגם וריחוק בין העוסקים בפועל ובין אלו שעליהם לקיימם.
שרו של עשיו מבקש לסיים את המערכה ללא הכרעה כי השחר מפריע לו. מדוע? כי אור היום לא יאפשר את קיומו. כל מציאותו היא רק בחושך, בהעדר האור, מצב בו לשקר יש את הבכורה, ואי אפשר לברר את האמת. ואכן, כל עוד יוכל הרע להראות כאילו הוא המנצח, ולזעוק בקול גדול ''ניצחתי, הכנע!" יכול השומע המרוחק לחשוב כי הניצחון לצידו, אך משהאיר היום, לא ניתן עוד להסתיר את האמת, ועל כן מבקש הוא לסיים את המאבק.
אך יעקב מסרב. הוא מבקש ברכה – הכרה בהיותו ממשיך דרכו של אברהם ויצחק: ''לא אשלחך כי אם ברכתני''. משמעות הברכה היא הודאה בעליונותו הרוחנית-מוסרית, וכי בכורתו לא הגיע אליו במרמה ובערמה, אלא היא אכן ראויה לו. וכך מברכו המלאך-האיש: ''ויאמר לא יעקב יקרא עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל'', כלומר, הכרה כי במאבקו הן עם בשר ודם והן עם מלאך נצח. כאשר האומות תוקפות, משמיצות ומחרפות את עמנו, אין אנו מתרגשים. כבר נאמר לנו בתורתנו: ''אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'... ויכחשו אויבך לך ואתה על במותינו תדרוך'' (דברים פרק ל''ג, פסוק כ''ט). הם אמנם יכחשו וישמיעו קולם בכל דרך ללגלג, לבטל. אין זה צריך להפריע לך – הם יכחשו לך, אך בסוף הם יודו על כרחם, כשרו של עשיו, ואתה על במותינו תדרוך.
העתיד שייך לך. אל תביט אל ההווה. הוא מכזיב ומשלה. אל העתיד שא פניך כי ניצחונך מובטח!