על-ידי שיפור הדימוי העצמי שלנו נוכל לשפר את הדיבור וההתנהגות שלנו.
הדבר ישפר את תכונות האופי, המצבים הרגשיים והיכולת שלנו להציב לעצמנו מטרות ראויות ולהשיגן. בניית דימוי עצמי היא תהליך שנמשך כל החיים. כל מעשה טוב שאנו עושים בונה את האופי שלנו. כל מטרה חיובית שאנו מציבים - ומשיגים - מחזקת את עצמיותנו. מובן, שאפשר לעשות הרבה מעשים טובים ולהשיג הרבה מטרות ראויות - ועדיין להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמנו.

להלן נציג מספר קווים מנחים שיצעידו אותנו בדרך הנכונה להשגת דימוי עצמי חיובי – דבר שיש לו השפעה מרחיקת לכת על כל תחומי החיים שלנו.

הצעד הראשון שעלינו לנקוט במטרה להשיג דימוי עצמי חיובי הוא, נתחייב להפסיק מיד כל הצהרה שלילית שיש לנו לגבי עצמנו - נגרש אותה לעד ממחשבותינו ומהדיבור שלנו. נתמקד במטרתנו להפוך לאנשים טובים יותר. נחשוב מחשבות שיבטאו את הטוב שבנו.

כל מילה חיובית שאני אומר וכל מעשה טוב שאני עושה הם חלק מתהליך בניית הדימוי העצמי שלי. אם הצלחתי לעשות משהו פעם אחת, אני יכול לעשות אותו שוב. כל דפוס חיובי של דיבור והתנהגות שיישמנו אפילו פעם אחת מאוחסן במוחנו המדהים, על מאות מיליוני הנוירונים שבו. מכאן מובן, שאנו לוקחים אתנו כל דפוס חיובי לכל מקום שאנו הולכים. נזדהה עם הדפוסים החיוביים שלנו! וככל שנבחר באותם דפוסים לעתים קרובות יותר, כך יהיה לנו קל יותר ליישם אותם לעתים קרובות.

אבחר בדרך שמתאימה לי: "אם מישהו אחר יכול לעשות משהו, גם אני יכול ללמוד לעשות זאת" האם זה מדויק לחלוטין? לא. לאנשים מסוימים יש מיומנויות וכישרונות שייתכן שאינם ברשותנו. אבל יש כמות אדירה של מיומנויות וכישרונות שאנו יכולים ללמוד. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם", אמרו חז"ל. גישה זו תסייע לנו להתפתח בכל תחום בחיינו.

אדמיין את עצמי ללא הרף כפי שאני רוצה להיות. אל נגביל את עצמנו להזדהות עם מגבלות וחסרונות העבר. נדמיין את עצמנו מדברים ומתנהגים כמו שאנו רוצים להיות. בכל פעם שאנו עושים זאת, אנו משפרים את הדימוי העצמי שלנו המאוחסן במרתפי מוחנו.

אדבר אל עצמי באופן קבוע בדרכים שמעודדות אותי ומגבירות בי את השאיפה. ההימצאות בחברתו של אדם שלילי שמשפיל אותך ללא הרף היא חוויה מתישה ומחלישה ביותר. מצב זה גרוע דיו כשמדובר באדם מבחוץ, אבל כשהאויב שמאיים על המצוינות הפוטנציאלית הוא הקול הפנימי של האדם עצמו, המצב גרוע הרבה יותר. למרבה המזל, ברגע זה אתם יכולים להתחייב לדבר אל עצמכם בצורה מעודדת ומחזקת, שבונָה את הדימוי העצמי.
כשהחל רבי עקיבא ללמוד תורה בגיל 40, הוא למד ושכח, למד ושוב שכח. הוא הרגיש מיואש והיה מוכן לוותר. יום אחד הוא חלף על פני מעיין קטן, והבחין באבן אחת סמוכה שנוצר בה חור על ידי טפטוף שהגיע ממי המעיין. הוא אמר לעצמו, "לכל טיפת מים יש השפעה מזערית בלבד על האבן. אבל כשהמים מכים בהתמדה, בסופו של דבר הם שוחקים את האבן. אתמיד בלימוד התורה ובסופו של דבר אגיע לפריצת דרך, והתורה תחדור אל לבי."
תפיסה זו שינתה את חייו של רבי עקיבא. בתחילה הוא ראה את עצמו כאדם שלא מסוגל ללמוד ולדעת. אחר כך הוא ראה את עצמו כאדם שיצליח, בעזרת סבלנות והתמדה.

הבחירות שלי יוצרות אותי. אבחר בחוכמה את מחשבותיי, מילותיי ומעשיי. יש לי ערך עצום והוא מתנה מאלוקים. כבר מרגע היוולדי הייתי בעל ערך עצום וערכי נשאר עמי כל חיי. אין שום דבר שמישהו יכול להגיד, שייקח ממני את הערך העצום שלי." אדבר תמיד עם הזולת בדרך שמכבדת אותי ואותם." כל המגבלות הן אשליה. בדמיוני אני רואה את עצמי מתגבר עליהן. מחשבותיי הן מפתח לדימוי העצמי ולרגשות שלי. אתמקד במחשבות משמחות ומעצימות. אראה את החיובי באנשים אחרים ואעשה כל שביכולתי לעזור להם לבנות את הדימוי העצמי שלהם. מדי יום אבחר לדבר ולהתנהג בדרכים שמפתחות את הדימוי העצמי שלי.

ערך אנושי פנימי: הדימוי העצמי שלנו הוא הזהות שלנו, הוא תשובתנו לשאלה, "מי אני?"
תשובת התורה לשאלה זו היא, שנוצרנו בצלם אלוקים. אנו ילדיו של הבורא. העולם נוצר למעננו כדי שנממש את מטרת החיים הייחודית שלנו. ובמילותיו של החפץ חיים: "הקב"ה אוהב כל אדם יותר ממה שהאדם אוהב את עצמו."
כשאנו נחושים בדעתנו לראות את עצמנו מנקודת מבט זו, אנו יודעים שיש לנו ערך ושווי עצומים. איננו חייבים להוכיח את עצמנו לאף אחד- הערך המוחלט שלנו הוא מתנת השם. עלינו רק לדרוש אותה לעצמנו במחשבותינו.