| האינתיפאדה- תולדת הטמיעה |
בכל פעם שמנסים יהודים להסיר את הגבול המפריד בין העם היהודי לשאר האומות - גוברת השנאה אצל הלא-יהודים. יסוד זה בולט לעין במבט התורני על ההיסטוריה: קשה ליהודים להתבולל בין האומות, כדי שישמרו על ייחודם הקב"ה מכניס שנאה בלב אומות העולם וכך נשמרת ההפרדה של "עם לבדד ישכון".
בשבוע שבו פרצו מהומות "אל אקצה" היה אמור להימחק מתעודת הזהות של המדינה המילה "יהודי" וכך להסיר את החומה המפרידה בין יהודים ללא-יהודים בישראל. כאן קבר הקב"ה את המהפכה החילונית במהפכה ערבית של אש, דם ותימרות עשן. גם האינתיפאדה בשנות השמונים החלה לאחר ששר החינוך בזמנו, הכין תוכנית מקיפה ורב שנתית לעידוד מפגשי יהודים-ערבים בבתי הספר בישראל. שח"ו לו הייתה תוכנית זאת מתבצעת – בעיית ההתבוללות ובכללה ניצול בנות ישראל, היתה מגיעה לממדים גבוהים וחמורים ביותר.
אך אין זה חדש, יסוד זה למדנו בהיסטוריה מס' פעמים כדוגמת - "כשמת יוסף הצדיק, הפרו ברית מילה. אמרו 'נהיה כמצרים' וכיון שעשו כן, הפך הקב"ה האהבה שהיו המצרים אוהבים אותם, לשנאה. שנאמר 'הפך לבם לשנוא עמו'." בעל "בית-הלוי" מסביר באריכות בפרשה זו, כי בני ישראל לא ביטלו לחלוטין מצות מילה, אלא רק השתדלו להסתיר זאת, כדי לטשטש את ההבדל בינם ובין המצרים. הם ידעו, כי אחר פטירת יוסף ימי השעבוד ממשמשים ובאים, ומי יודע כיצד יתייחסו אליהם המצרים, ולכן החליטו לנקוט בצעדים שונים של התקרבות למצרים, "יען בהתקרבות הגופים יתקרבו הלבבות ותתמעט השנאה. ובודאי על פי השכל האנושי כן הוא הנכון".
אמנם אותם צעדים, הגיוניים לכאורה, שמועילים להתקרבות לבבות ולמניעת שנאה, כאשר מדובר בעמים אחרים הגולים למדינות זרות, גורמים תוצאה הפוכה לחלוטין, בכל הנוגע לעם ישראל. "הקב"ה נתן התורה והמצוות לישראל כדי שיהיו מובדלים מן הנוכרים, וכמו שאמר הכתוב 'ואבדיל אתכם מן העמים'. ואם ישראל היו מקרבין עצמן להם חלילה, אז הקב"ה מחדש ההבדל על ידי זה שמחדש שנאה בלבם - וכל זה לטובתם של ישראל, כדי שלא יתערבו ביניהם".
לדברי ה"בית-הלוי" נבראה השנאה גם כדי ליצור חיץ בין ישראל לאומות העולם. חיץ שימנע מהם להתבולל, ולמלא את תפקידם ההיסטורי. הוא מבאר כי מנגנון השנאה הוא פרדוקסלי, ככל שיבקשו בני ישראל להתקרב לאומות העולם כך ישנאו וידחו אותם יותר; "לפי דרך השכל והטבע צריך השנאה להיות הולכת ומתמעטת תמיד... והסיבה האמיתית לזה כמו שנתבאר, שכל מה שישראל ממעטים בהבדלים שנתנה להם התורה הקדושה על ידי קיום התורה והמצוות הקב"ה מוסיף שנאה בלבם לפי ערך התכלית המבוקש כדי שיהיו ישראל מובדלים".
קיים אם כן אפוא תהליך שורשי ומהותי, שנועד לאפשר את שימור דמותו הרוחנית הייחודית של עם ישראל. יהודי חייב להיות מובדל מן הגויים ולהיזהר שלא ייטמע בהם. אם ישמור על כך בעצמו - מה טוב, אך אם חלילה יבקש להתקרב לנוכרים ידאגו מן השמים, כי הללו ידחו אותו בבושת פנים וביד קשה. יש לראות זאת כ"חוק-טבע" נוסף, ממש כמו כח המשיכה וחוק כלים שלובים. על דרך ההשאלה נכנה אותו: "חוק שימור העם".
התקרבות וניסיונות היטמעות, מולידים מיד שנאה ועוינות. אמנם, לכאורה, אין היגיון בתופעה ייחודית זו. שהרי גם בקרב עמים אחרים הניסיונות להתחבב על הסביבה ולהיטמע בה מסייעים ומועילים למיעוט, המבקש להתקבל בחברה הכללית. רק כאשר מדובר בעם ישראל, מביאה ההתקרבות לדחייה. חוק הוא שטבע הקב"ה בבריאה, כדי שלא ייטמעו ישראל בעמים.
ההיסטוריה הוכיחה זאת פעמים רבות, מימי שעבוד מצרים ועד הנה. ניסיונות התבוללות בנוסח "נהיה כמצרים" עוררו תמיד גל עכור של שנאת ישראל. כל אותם יהודים חלושי אופי וחסרי חוט שדרה, שביקשו להתחבב על הסביבה הנכרית, נדחו על ידה בצורה קשה ומכאיבה. רק בדור האחרון חזינו בדוגמא מוחשית בדמות השואה האיומה, שפרצה מעל אדמת גרמניה. דווקא מדינה זו, שם ניסו היהודים להתקרב לשכניהם, הפנימו לקרבם את התרבות הגרמנית והחלו בתהליך של היטמעות רוחנית ותרבותית - היא אשר הניפה את הדגל של שנאת ישראל בצורה המזוויעה ביותר. יהודים מתבוללים שסברו לתומם שאיש לא יזכיר עוד את מקורם, נדהמו לראות כי בני "האומה התרבותית" שהפכו לחיות טרף, רוצחים ומחפשים שלשה דורות לאחור, כדי להשמיד להרוג ולאבד כל מי שדם יהודי זורם בעורקיו.
אבי תנועת המוסר, הגאון הרב ישראל ליפקין מסאלנט שחי אף הוא בסוף המאה ה- 19, אמר על תופעת הרפורמה וההשכלה שדגלה באמירה הארסית "היה יהודי באוהלך ובן אדם בצאתך" (באמירה טמון מסר אנטישמי, כאילו יהודי איננו בן אדם): "ממציאים שולחן ערוך חדש שיהודי זה בפנים ולא בחוץ. אותו דבר העם הגרמני ימציא שיהודי זה לא בן אדם"
זהו הלקח שאנו אמורים ללמוד אך אנו מסרבים ללמוד. לכן, בעוד האנטישמיות גואה, עלינו לתפוס אמונת אבותינו בידינו, ע"י תורה ותפלה, וכאשר הקול קול יעקב אין הידיים ידי עשיו.
|
|
