לעתים אנשים דנים בנושא העמוק ביותר – 'אלוקים' – מתוך גישה חומרית, ובאמצעות מושגים גשמיים. הם שופטים ובוחנים את העניין האלוקי באמצעות החושים הגשמיים, העין והאוזן. זאת אף שגם הם מבינים כי דברים, בעיקר בתחום הרוחני, אינם נקבעים על סמך חושים גשמיים, אלא בעיקר על ידי תבונה. האדם אינו מסוגל לראות או להבחין בחושיו בגלים שונים המצויים באוויר. למרות זאת, הוא יכול לקבוע בוודאות, שבאוויר מצויים גלי רדיו. כמו כן, האדם אינו מרגיש בתנועת כדור הארץ, אך למרות זאת הוא נע. כאשר אנו מחזיקים בידינו גוף כלשהו, אנו חשים שהוא מוצק, אולם האמת היא, שכל גוף מורכב מאטומים הנעים במהירות עצומה, ורוב רובו של החומר הינו חלל ריק. כך הם פני הדברים בנושאים שונים. את ההחלטה מה יש ומה אין, ויותר מכך, מהי המשמעות האמיתית של העניין, אנו יכולים לקבל רק בעזרת התבונה.
גם בשאלת הבריאה והבורא, על האדם הנבון להגיע למסקנה הברורה והמוחלטת שיש אלוקים, שהרי כל דבר בעולם מתוכנן להפליא. התבונן בעלי הכותרת של הפרחים, בנמלה הקטנה ובאיברים המשוכללים של גופנו... כשם שאתה משוכנע שאת האריג יצר אורג, וזאת גם אם לא נכחת בשעת האריגה, אתה מבין כי יצירה כה מורכבת אינה יכולה להיווצר מאליה. כך גם העולם כולו. עולם מלא חכמה נוצר על ידי מישהו: "ה' בחכמה יסד ארץ!" (משלי ג', י"ט).
נחשוב על חלקיקיו הזעירים של האטום או על מבנהו של כל היקום, על חוקי הטבע, על החשמל ועל כח המשיכה. הייתכן שכל פלאי עולם אלו, המעידים על תכנון, על תיאום ועל תכלית, נוצרו ללא יד עליונה, מכוונת ומשגיחה?!
נשאלת השאלה: אם אכן הכל טוב ויפה, מדוע כה רבים הם אלו שאינם מקבלים אמת זו? ואם האמת היא כה ודאית, מה בדבר הבחירה החופשית האמורה לתת אפשרות לכופר לכפור? התשובה לכך, כי כאן ניתן להבחין בחותמה של החכמה האלוקית. מחד, האמת מונחת לפנינו בצורה ברורה ואין קושי להגיע אליה. אולם מאידך, ניתנת אפשרות לרוצה לכפור - לא לראותה, ואף לנמק בצורה הגיונית מדוע אין הוא מקבל אמת זו.
השמש זורחת לכל, אך אדם ששמשות חלונותיו מכוסות אבק, תריסיהם מוגפים, והוא שוכב ספון בביתו האפל – אדם כזה יכול לטעון שהשמש אינה זורחת. הוא מסרב בכל תוקף לפתוח את התריסים, וגם אינו מוכן לצאת החוצה. אכן, אדם כזה משוכנע ב'אמת שלו': אין שמש!
האיזון העדין בין האמת הגלויה ובין יכולתו של האדם להתעלם ממנה, היא המאפשרת לאדם בחירה חופשית. שני הצדדים: האמת לאמיתה והיכולת לא להתבונן בה, ניצבות תדיר זו מול זו, תוך שמירת איזון המאפשרת את קיום הבחירה החופשית.
