תמהים אנו כיצד לא הבחין יצחק אבינו במעלתו של יעקב ביחס לעשיו איש השדה ומבקש לתת לו את הברכות?
משום כך, חשוב להדגיש כי יצחק אבינו ניחן במעלות גדולות ונשגבות לאין ערוך. כאחד משלושת האבות הייתה משאת חייו לייסד את עם ישראל על בסיס איתן ויציב. הכול היה גלוי לפניו, והוא פעל למען מטרת חייו.
יצחק אבינו ידע שהוא חוליה בשרשרת, שממנו עתיד לקום העם הנבחר. הוא גם ידע שמשני בניו יהיה רק אחד מהם נושא המורשת, שהרי כך התבשר אברהם אבינו: "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א, י"ב). בחלק מזרעו של יצחק, "ביצחק", ולא כל יצחק. מי מבין השניים ייבחר? עשיו לא היה ראוי למשימה רוחנית חשובה זו. יצחק ידע הכול, דבר לא נעלם מעיניו. בודאי שאת עם ישראל יקים יעקב שכל חייו היו קודש לה'.
אולם, המשיך יצחק אבינו להרהר, האם פסה תקווה לגבי עשיו? האם אין דרך לשתף גם את עשיו במשימת הקמתו של עם ישראל, העם הנבחר?
ואכן יצחק אבינו מצא דרך. יעקב הוא "איש תם יושב אהלים", הוא עוסק בנעלה ובחשוב ביותר, בלימוד התורה הקדושה. גם בניו לאורך הדורות יעסקו בתורה, ובזכותם יתקדש העולם כולו ויצעד לקראת הגאולה העתידה.
אולם יעקב ובניו זקוקים לאפשרות קיום, כדי לממש את תפקידם הרוחני הנעלה. רעיון עלה בלבו של יצחק: אברך את עשיו בארץ פורייה ובהצלחה, בכיבוש מדינות ובעושר מופלג. והוא, באמצעות הצלחתו הגדולה שתינתן לו ממרום למען אותה מטרה מוגדרת, יפרנס את יעקב אחיו.
מהלך זה לא יצטמצם לדורם של האחים יעקב ועשיו בלבד. שיתוף הפעולה ימשיך להתקיים לאורך כל הדורות. העמים שיקימו שני הבנים, ישתפו פעולה ויפעלו באחדות לקדש שם שמים, האחד ברוחניות, ומשנהו יסייע לו בגשמיות.
באופן זה יהיה לעשיו חלק נכבד ברוחניותו של יעקב, ואף הוא ייחשב כאחד מבוני העולם הרוחני. גם הוא יהיה זה שיצעיד את העולם אל תיקונו. הגשמיות של עשיו תהפוך בזכות מעשיו לרוחניות.
רבקה, אם יעקב ועשיו, חששה ממצב שבו יהיה יעקב תלוי בחסדי עשיו אחיו. רבקה הכירה את בנה עשיו ואת מעשיו, והבינה שחייבים לדאוג שיעקב יקבל את הברכות, שיעמוד ברשות עצמו. שהשפע החומרי המסייע לקיום התורה ומצוותיה, לא יינתן לידיים זרות, העלולות להיות גם ידיים זדוניות.
זו הייתה מחלוקת לשם שמים בין יצחק לרבקה - האם לשתף את עשיו בתכנית הרוחנית, או שמא יש להתרחק ממנו? הבורא הסכים עם רבקה. נבחרה הדרך שבה יעקב ובניו לא יהיו תלויים ב"חסד לאומים" לדורי דורות, אלא ינתבו את דרכם הרוחנית והגשמית בעצמם. הם יהיו אור לגויים בכל התחומים ויקדשו שם שמים לעיני העולם כולו.
