"כה תאמר לבית יעקב" (שמות יט' ג')

במעמד הר סיני אמר לו הקב"ה למשה: תחילה, "תאמר" - בלשון רכה, "לבית יעקב" - אלו הנשים. בלשון רכה, כיון שתוכן חיי האישה גנוז בליבה, במעשיה הטבעיים מוצאת היא את כל המעלות הנועדות לכלל ישראל. כנאמר: "אישה יראת ה' היא תתהלל", שאצל האישה, היראת שמים נקנית כמעלתה הטבעית.

ציווה ה' בתחילה לומר לנשים - לפי שהן מזדרזות במצוות.
מצינו, שסולם העלייה שמציבה התורה לבת ישראל, משתלב עם מסגרת החיים הטבעיים שלה וקרוב אליה הדבר מאד...

"בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים" (מסכת סוטה יא.)

וכן בכל דור ודור - אין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שבדור.
שנאמר - "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל"
בת ישראל, בטובה, מחדשת עבור כנסת ישראל את מאמר הפסוק:
"זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה" (ירמיה ב' ב')

בנות מדרשת השיבנו דבקות בתורה זו, להלך בה בתמימות.
ותפילת כולנו, שיזכו להיות מהנשים הצדקניות, שעליהן יאמר ה' "זכרתי לך חסד נעורייך".