"הנשוב להפר מצוותיך ולהתחתן בעמי התועבות האלה? הלא תאנף בנו עד כלה, לאין שארית ופליטה" (עזרא ט', י"ד). כך אמר עזרא בתפילתו על נישואי התערובת שהיו בזמנו .
רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) כותב כנגד ההתבוללות שפשתה בדורו (בתחילת ימי ההשכלה): "שהמון העם, רובו ככולו, אין עיניהם כי אם להתדמות לבני נכר ללכת בחוקותיהם", עד כדי נישואי תערובת: "והיא שהחשיכה את עיניהם של ישראל בבית ראשון, והוא מקור הרעות העצומות שהשיגו את אבותינו גם בבית שני, ובכל הדורות. מתברר אפוא, כי ההיסטוריה של הגלות היא מימוש הפסוק "בחימה שפוכה אמלוך עליכם". כל החורבנות המרכזיים של גלותנו - מקורם בבגידה בייעודנו כעם נבחר.
בתוך סקירה היסטורית ארוכה של תולדות ישראל, כותב ה"אור שמח": "הישראלי בכלל ישכח מחצבתו וייחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו ללמוד לשונות לא לו, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם, ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלופו, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה' אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים".
הנצי"ב מוולוז'ין, בפירושו לשיר השירים, כותב שבעזוב עם ישראל את התורה, יהפכו לשפלים מאד בעיני העמים.
שנאת ישראל היא שנאת עולם - "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". אולם לא בכל דור השנאה יוצאת לאור. הסיבה העיקרית ליציאתה לפועל היא רצון ההתבוללות והטמיעה. הנביא אומר: "ואצרך ואתנך לברית עם לאור גויים" (ישעיהו פרק מ"ב) ואחר שזוהי צורת ישראל, שיהיה בדד בגויים ומובדל מהם, על כן בשעה שמבקש לפרוץ את ה"בדד" ולהסיר את צורת היהדות, באותה שעה הקב"ה מעורר את שנאת העמים לישראל, והם מרחיקים אותו עד שבעל כורחו ניכרת בו צורת ישראל, ודבר אלוקינו יקום לעולם".
"זאת ועוד כאשר עם ישראל מסיר מעליו את צורתו, כלומר את יהדותו, הרי הוא נעשה שפל ונבזה בעיני העמים. שכן כל בעל צורה מרוממת ואיכותית, כשנשחתת צורתו הוא הופך לשפל הרבה מעבר לזה אשר היה חסר רוממות ואיכות כמותו, כפי שקיים בדומם, צומח, חי, מדבר. הצומח בשעה שפוסק כח צמיחתו הרי הוא נובל, וגרוע מדומם, החי אחר שמת ופסקה חיותו, צחנתו נודפת וחסרונו ניכר לאין ערוך מהצומח שנבל. כך גם ישראל, כאשר הם מאבדים את יהדותם נעשים לגרועים מכל אדם חי". וכפי שאמרו חז"ל – כשישראל יורדים , יורדים עד מטה. הדברים מצלצלים כדברי נבואה, אם נזכור שאמנם לפי תורתם המסולפת של שונאינו נחשב היהודי ל"תת אנוש", מין יצור שאינו זכאי כלל לתואר אדם. ממילא ניתן להתייחס להשמדתו כפי שמתייחסים להשמדת חרקים. ואכן נוהל מבצע הרצח הנורא, כאילו היה זה מבצע של השמדת כינים. כפי שמצינו התבטאויות כמו "ניקוי", "טיהור", או "מבצע היגייני", ככינויים לרצח אכזרי של עם ישראל.
יש בתורה ובדברי חכמינו עדות ברורה לכך שחטא ההתבוללות מהווה חטא מרכזי בתולדותינו. ברור, שככל שהחטא חמור יותר, אף עונשו חמור יותר. כאשר יהודים ביקשו בכל נפשם לטשטש את זהותם היהודית ולהידמות לנכרים, נרדפו ונרצחו דווקא מפני היותם יהודים.