מובא בגמרא - אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן, שאלמלא כן - אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ שמעמידה - מחרבת את העולם, שנאמר: (איוב ל"ט) "הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרושׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן"!ופירש רש"י: בן – נץ: מלאך. (בבא בתרא כה.)


והנה אם נבחן את הרוחות המצויות ועוצמתן לא נמצא שהרוח הדרומית היא העזה שבכולן, ודאי שלא נגיע למסקנה שהיא מהוה סכנה לקיומו של העולם, עד שיהא צורך במלאך מיוחד שיבלום רוח זו, ויציל את העולם מחורבן.


אולם חוקרי הקוטב הדרומי מאמתים קביעה זו:

יבשת אנטארקטיקה היא מולדתה של הרוח. הרוח האנטרקטית שייכת למחלקה מיוחדת משל עצמה, הרוחות מסתחררות על פני כיפת הקרח העצומה של הקוטב הדרומי בפראות שאין יודעים דוגמתה עלי אדמות אלא לעיתים רחוקות ביותר. לפעמים מנשבות הרוחות במהירות של 300 קילומטרים לשעה, והגרוע ביותר בקשר לרוח האנטרקטית היא שכמעט אינה מרפה לעולם.


משעברו בסערה את קווי – הרוחב האנטרקטיים, הן מתנגשות ברוחות המערביות המנשבות סביב העולם בקווי הרוחב הצווחים בסביבות 60 מעלות, מדרום לכף הורן ולאוסטרליה, ואחר כך שבות על עקבותיהן על פני הקוטב, או משגרות סופות משתוללות לתוך האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. בהקשר זה ראוי לציין כי במקביל לצירקולציה הזאת של אוויר אנטרקטי קר יש צירקולציה חזקה עוד יותר של מים אנטרקטיים מקרקעית הים, המקררת את כל האוקיינוסים ומסייעת לווסת את אקלים העולם כולו.


ומפליא הדבר כיצד ידעו חז"ל ידיעה זו שרוח דרומית עזה משאר הרוחות, ואילולא נבלמה הייתה מחריבה את העולם – ואמנם רוח הנעה במהירות 300 קילומטרים לשעה בכוחה להחריב את כל העולם. שהרי סופות שמהירותן הגיעה ל – 200-220 קמ"ש, שפגעו לזמן קצר במקומות ישוב, גרמו להרס עצים! לאסונות גדולים בנפש ולנזקים מרובים לרכוש.



מידע זה לא היה באמתחתם של חכמי אומות העולם בזמנים ההם - שהרי באופן ניסיוני לא יכלו להגיע ליעד זה, מפני שצפונה לקו הרוח 60 מעלות אין הרוח הדרומית מורגשת, ואילו דרומה לקו הרוחב 60 מעלות לא עבר איש בזמן העתיק.