מה זה מושג העול שעליו דיברו חז"ל – "עול תורה ומצוות"? להבין זאת נזכיר את עניין מצוות "פרה אדומה" "ועגלה ערופה". את שתי המצוות הללו מקיימים על ידי בהמה שמעולם לא עלה עליה עול. ובכן, מהו עול? אם אניח על הפרה בגד לכסותה מפני הזבובים, האם זה נקרא עול? לא, כי זה לטובתה, לצורכה. כל מה שאתה עושה לצורך הפרה אינו עול. לעומת זאת, מה שאתה עושה לצורכך, כגון להניח עליה לרגע מטפחת אף, כי לא היה לך מקום אחר להניח, זה עול. כך אומר הרמב"ם. אז אפילו דבר הרבה יותר כבד ממטפחת אף, כשהוא לצרכה - זה אינו עול, והשאר זה עול.


ישנם שתמהים: "איך אתה מסוגל לשבת בשבת במשך שעתיים וחצי בבית הכנסת ולהתפלל? איך אתה מסוגל כל השבת להסתגר בבית? אתה הורס את השבת שלך!". ומה הם עושים בשבת? הוא קם בשש בבוקר, מעמיס מזוודות, נוסע במשך שעתיים לסחנה. מגיע, פורק את המטען, בונה אוהל, מתרוצץ, מוציא אנרגיה, ואחרי שעה שוב מעמיס הכל וחוזר הביתה, עוד נסיעה של שעתיים. אז תגיד לי, נסעת ארבע שעות בשביל לשבת שם שעה, וכל העבודה של הטענת ופריקת המזוודות, והנסיעה במשך ארבע שעות, אפשר להשתגע! לא? והוא יענה, "מה פירוש? אני נהנה! זה בשבילי!". זאת אומרת שהמהות של עול היא שאם אתה עושה את זה בשבילך, זה לא עול. אך אם אתה עושה זאת בשביל השני, זהו עול.


ההשקפה היהודית היא- שאת כל המצוות שבין אדם לחברו אני עושה גם בשבילי, לא רק בשבילך! לכן בשבילי זה לא עול. כי אם הייתי עושה את זה רק בשבילך , זה היה לי עול. אבל לא, אני עושה את זה גם בשביל עצמי! אלה המצוות שלי, זו הבנייה שלי, זו השמחת חיים שלי!

והביטוי של 'עול תורה ומצוות'. נובע מכך שאדם צריך לקחת זאת על עצמו בין שהוא מבין ובין לאו, אבל לאחר מכן, הוא מבין שזה נכון ושזה לטובתו-הוא, שהוא עושה זאת בשביל עצמו. קוראים לזה עול כי אתה חייב בזה. ואחרי שאתה חייב - תנסה לבנות את היחס הנכון לזה. תשאל, "למה מחייבים אותך?", והתשובה היא, כי לבד האדם לא יבין שזה לטובתו. ואז, אם אתה עושה את המצוות בצורה נכונה הן בונות אותך, את אישיותך. אך אם אינך מבצע אותן נכון - הן עול, והן מעיקות עליך.



אחת הבעיות הגדולות היא, שאדם חושב שהוא עושה את המצוות בשביל האלוקים. להבדיל, כמו תשלום מסים. מה אני אשם שנולדתי יהודי, אני צריך לקבל על זה עונש? אני לא מרגיש שאני עושה את המצוות בשבילי, אלא בשבילו, בשביל האלוקים. מה שיקרה במקרה כזה, שבמוקדם או במאוחר הוא יזרוק את העול הזה מעליו. על האדם להבין ש"לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" (מדרש בראשית רבה, מד, א). כל מצווה ומצווה היא בסך הכול לטובתו.


חשוב להבין שהמצוות הן לטובתי, גם אם אינני מבין את כולן. אם אדם משוכנע שהמצוות כולן לטובתו –

הן תעשנה את פעולתן. אבל כשהוא מרגיש שהן עול, הוא פשוט סובל. זהו הבדל דקיק, כחוט השערה, בין גיהינום לבין גן עדן; בין תענוג עילאי לבין שנאה תהומית.