הסיבה שמובאת בתורה להצלתו של נח בתקופת המבול היא : "ונח מצא חן בעיני ה'". ומובא בחז"ל: - אפילו נח שנשתייר מהם לא היה כדאי, אלא שמצא חן בעיני ה'. ולמדים אנו מכאן את גדולת מעלת מציאת חן בעיני ה', שהרי לולא שמצא נח חן, היה נאבד עם כל העולם כולו, ולא הייתה מועילה לו זכות האבות, וכלל ישראל ומלך המשיח שעתידים לצאת ממנו. ולא ניצל בעבורם, אלא רק משום שזכה למעלת מציאת חן בעיני ה'.
על דרך זו מצינו במשה רבנו שביקש "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדע למען אמצא חן בעיניך", וענה לו הקב"ה "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם".
יש צורך להבין את עומקו של המושג "מציאת חן" וערכו הרב וכיצד יכול האדם להשיגו.
הרב חיים שמואלביץ בספרו "שיחות מוסר" אומר: "ועניין מציאת חן הוא שאדם זוכה לקרבתו ולחסדו של הקב"ה יותר מן הראוי לו, ומובא במדרש שעניין 'חן' הוא האהבה שהקב"ה אוהב את האדם השלם".
ומצינו שני דברים הגורמים למציאת חן בעיני ה' - ענווה ותורה.
בענווה כתוב: "ולענווים ייתן חן", ובתורה כתיב: "אילת אהבים ויעלת חן", ובשניהם מצינו שמועילים להציל את האדם מן הסכנה וכל זאת בעבור מציאת חן שכאשר זוכה האדם למציאת חן, ממילא הוא מוגן ושמור מכל רע.
וזהו העניין שזכה בו נח, שכן בנח מצינו שהיה בו את שני הדברים הללו תורה - שכתוב: "מכל הבהמה הטהורה תיקח לך וגו' " ופירש רש"י- העתידה להיות טהורה לישראל, מצינו אם כן שלמד נח תורה. ענווה שכתוב: "נח איש צדיק תמים" ופירש רש"י - תמים בדרכיו, עניו ושפל רוח. אין לו לאדם אלא ליטול בחלקו שתי מעלות אלו המקנות לו את ה"חן" הגדול המביאו לקרבה לקב"ה.
חן בעיני הבריות:
בדרך כלל אנשים מתחנחנים בפני הבריות , ועל אף שמוותרים על עקרונות ואידיאלים , הם משתדלים בכל עוז למצוא חן בעני החברה...
אך עלינו לדעת ש"חן" הוא מתנת אלוקים , ואין הוא תלוי בהשתדלותנו אלא ברצון ה' בזה, כך שלא יועילו לו לאדם כל המאמצים לישא חן בעיני עמיתיו. אלא דאגתו האמיתית צריכה להיות – לישא חן בעיני האלוקים , והוא ידאג כבר שנישא חן בעיני הבריות. וכך גם אנו מתפללים "שנישא חן בעיניך ובעיני כל רואינו" - תחילה נישא חן בעיניך, וממילא בעיני כל רואינו.
