עד כמה שהדבר מפתיע אך בכי ודמעה הינם שני דברים שאינם בהכרח תלויים זה בזה, אצל כל בעלי החיים גם אלו היודעים לבכות ולילל בקול גדול, אין מנגנון המאפשר להם לבכות עם דמעות, גם על תינוק קטן (עד גיל חודש חודשיים) ניתן לראות שהוא בוכה ללא דמעות עקב כך שמערכת זו עדיין לא הבשילה אצלו לחלוטין.
ישנן שלושה סוגים של הפרשת דמעות המצויים אצל האדם :
א. הפרשת דמעות מתמדת הנמשכת כל העת. ב. הפרשה כתגובה לגירוי בעין עקב חדירה של גרגר כלשהו או חומרים חריפים ג. הפרשת דמעות בעקבות תחושה עמוקה של צער, כאב, געגועים, וגם של שמחה פתאומית. בעוד לשתי התופעות הראשונות ישנה תכלית מובהקת - שמירה על מצבם התקין של העיניים, קשה מאוד להבין מה המטרה של הורדת דמעות בעת התרגשות של צער או של שמחה, והשאלה הנשאלת היא מה הסיבה לירידת דמעות אלו?
עיני מקור דמעה :
בעוד מקורן של הדמעות התמידיות נובע מפעולתו של גזע המוח האחראי על הפעולות השוטפות של הגוף שהן פעולות בלתי רצוניות (כגון: דופק, נשימה, וכדומה), מקורן של דמעות הרגש הוא מאזור הרבה יותר מפותח במוח, הנותן ''פקודה'' לעין לדמוע.
רבנו בחיי מביא בספרו כד הקמח (ערך תענית) את מעלתן העצומה של הדמעות בשעה שאדם מביע חרטה פנימית וכנה על מעשיו: ''וראוי האדם בתעניתו שיתאונן על חטאיו ושיוריד עליהם דמעות, כי הדמעות יוצאות ממעמקי ההכנעה והכוונה הרצויה, והם עדות על לב נשבר ונדכה, ועם הדמעה תפילתו של אדם נשמעת, שכן אמר דוד ע''ה: ''שמעה תפילתי ה' ושבעתי האזינה אל דמעתי אל תחרש'' (תהילים לט) וכן בתפילתו של חזקיהו כתוב: ''ויבך חזקיהו בכי גדול'' (מלכים ב' כ)...והדמעה עם התענית דוגמת ניסוך המים עם הקרבן, וכאשר יאמץ אדם את עצמו בתפילה ודמעה...מובטח לו שתהיה תפילתו נשמעת''.
בעוד בכי ניתן לזייף, ולחקות פרצוף של אדם עצוב. אין אפשרות להגיע למצב של הורדת דמעות ללא הפעלתו של רגש אמיתי, ולכן בדברי חכמנו מובאת מעלתן העצומה של הדמעות בעת תפילה או בעת צעד מתבקש כגון: בעת פטירתו של אדם צדיק. לאדם אין אפשרות ''להחליט'' להוריד דמעות, אין זה כשאר הפעולות הרצוניות עליהם שולט האדם, עד שהוא לא ''מתרגש'' ממש, הדמעות פשוט תסרבנה להתגלגל להן במורד הלחי. וכן מובא בזוהר: אין דמעות אלא מתוך צער או עצב, (שמות קסה) .
במסכת ברכות (דף לב.) מובא, שלמרות שמעת חורבן בית המקדש ננעלו שערי התפילה והיא לא עוברת באותו אופן שהיא עברה טרם החורבן, דבר המצריך מאמצים יותר מרובים מצד המתפלל על מנת שתפילתו תתקבל. בכל אופן שערי דמעה לא ננעלו, ובעת שהאדם מתפלל מעומק ליבו עד כדי התרגשות אמיתית (דבר הבא לידי ביטוי בהזלת דמעות) עולה תפילתו ומתקבלת ללא עכבות. בדומה לכך נאמר במסכת שבת (קה:): ''אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר- הקדוש ברוך הוא סופרן, ומניחן בבית גנזיו, שנאמר (תהילים נו): ''נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך''.
