כתוב בתורה- ''ויעש אלהים את הרקיע" ("הרקיע" - היא שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ). "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. ויהי כן''.(בראשית א' פסוק ז') מיותר לציין שבמרוצת אלפי השנים שחלפו מאז מתן תורה ועד עידן המדע המודרני, לא קיבלו האסטרונומים את האמור בתורה בנושא זה, ואף תמיהתם הייתה גדולה: מים בחלל?? הייתכן?!?

ובדברי חז"ל מובא כי: ''המים העליונים יתירים על התחתונים''. (בראשית רבה פרשה ד' אות ה'). כלומר, כמות המים שבחלל יתירה על כמות המים שבכדור הארץ. לאור הכמות העצומה של המים שעל פני כל כדור הארץ (בכל האוקיינוסים, הימים, האגמים, מימי הנחלים, הנהרות, התהומות וכו'), הרי התמיהה גדילה שבעתיים. אולם, למרבה הפלא, עם התקדמות המדע בחקר החלל באמצעות טלסקופים רבי-עוצמה, חלליות ולווייני מחקר, גילו אנשי המדע לתדהמתם את הממצאים הבאים:

הנה נתונים חדשניים אחדים מתוך האנציקלופדיה המוסמכת ביותר בנושא חקר החלל, אטלס קיימברידג' לאסטרונומיה: ''בשעות הבקר של ה30/6/1908- אירעה התפוצצות אדירה במרכז סיביר… עדי ראיה סיפרו כי מטאור ענק נראה בשמים שניות אחדות ואחר כך פגע בקרקע. אנשים שעמדו במרחק של שישים ק''מ ממקום פגיעת המטאור הוטחו ארצה מההתפוצצות האדירה. זעזועים סיסמולוגים נרשמו בכל רחבי העולם… גוש קרח שמשקלו 30,000 טון התנגש בכדור הארץ. עקב כך השתחררה אנרגיה השווה בעוצמתה לפצצה גרעינית של 12 מגהטון. (פצצה גרעינית של 12 מגהטון שווה ל 12.000.000 טון של חומר נפץ). אילו נפל גוש קרח זה על לונדון או ניו-יורק ולא על מקום לא מיושב בסיביר, היו התוצאות הרות אסון. המבוכה בקרב חוקרי החלל הייתה רבה.


מאין בא גוש הקרח העצום הזה? האם יש עוד גושי קרח בחלל? מחקר מעמיק ויסודי העלה כי גוש הקרח בן ה30.000- טון שנחת בסיביר לא היה אלא שבריר מגרעינו של כוכב השביט אנקה (ENCKE)! פרופ' פרד וויפל מאוניברסיטת הרוורד אשר היה מנהל מצפה הכוכבים של מכון ''סמיתסוניון'' הוכיח כי כוכבי השביט מורכבים השביט שהופיע באביב 1957 מקרח מעורב בחלקיקי אבק וברסיסים אחרים. מן הנתונים המספריים מתגלות עובדות מדהימות. כוכב שביט קטן מכיל כמיליארד טון קרח. ואילו כוכב שביט גדול מגיע לפי אלף מכמות זו.


(1.000.000.000.000 טון קרח!) בקצה מערכת השמש נמצא איזור הנקרא ''ענן אורט''. באזור זה לבדו נמצאים כ1000- מיליארד כוכבי שביט! מלבד זאת נודע בשנים האחרונות מדיווחי חלליות ששוגרו כי כמעט בכל מקום במערכת השמש נמצאות כמויות קרח עצומות. (כוכבי הלכת הענקיים – צדק, שבתאי, וכן נפטון ואוראנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי ק''מ. הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים. טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח. ועוד).



ברור אפוא כיום - כי כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל. טבעות הענק שסביב שבתאי כפי שצולמו מהחללית 2 Voyager רק לאחרונה התברר כי הטבעות מורכבות מחלקיקים קטנים ביותר ועד לסלעים וגושי קרח ענקיים.

לעם ישראל לא נדרשו חלליות חדישות או טלסקופים משוכללים כדי לדעת מידע חדשני זה שהתגלה רק בעשרות השנים האחרונות. מאז מתן תורה ידע עמינו כי בורא היקום הכריז בספר ההוראות אשר העניק לנו כי יש מים בחלל, וכי ''המים העליונים יתירים על התחתונים''.ומי כמוהו מכיר את מסתרי בריאתו!


נציין עוד כי במדרש הנ''ל נמסר לנו גם פירוט מדויק אודות אופן הימצאות המים בחלל. באותו מדרש נאמר כי בניגוד להבנה השטחית של הפסוק כאילו מדובר במים הנמצאים על הרקיע כשכבת מים רחבה, הרי המדייק בלשון הפסוק יגלה מיד כי מדובר במים התלויים בחלל.


''אילו נאמר ''ויבדל בין המים אשר על הרקיע'', הייתי אומר על רקיע עצמו המים נתונים. אבל כשהוא אומר ''המים אשר מעל לרקיע'', הרי המים העליונים תלויים במאמר (-תלויים בחלל בהוראת הבורא).'' (מדרש רבה בראשית פרשה ד אות ג) ועוד במדרש שם (אות ב) מופיע דיווח על קיפאון המים בחלל והיותם גלידי קרח. וכן נתונים נוספים אשר המדע עדיין לא זכה לגלותם.