"בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם". (משלי פ"א, טז')

כחלק מניסיון השכנוע לא ללכת עם החוטאים, מייעץ שלמה המלך שלא ללכת בדרכם וגם לא לתת לרגלים להוליך אותנו לנתיבם. בקטע הבא ננסה לעמוד על ההבדל בין 'לא ללכת' לבין 'למנוע את הרגלים מלהגיע לשם', וכן על השוני שקיים בין דרך לנתיב.

על פי הרלב"ג, במילים "דרך אתם" הכוונה היא, מציאות של מפגש פיזי עם הרשעים, בעוד שנתיבותם הכוונה ל"איזה דבר מהדברים שימשכוך אליהם", מעשים ואולי אפילו רעיונות שינסו לשכנע אותך לעשותם.



דרך חטאים

"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב". (תהילים א')

בפסוק זה, הפותח את ספר תהלים, מוזכרים שלושה סוגי דברים שאשרי מי שלא הצטרף אליהם: עצת רשעים, דרך חטאים ומושב לצים, ונתמקד בחלקו השני של הפסוק – "דרך חטאים". נראה מפסוק זה, שגם אם אינך הולך אחרי עצותיהם של הרשעים, או לא מתבדח עם הלצים, יש בעייתיות בעצם העמידה עם אנשים חטאים.

אדם שהולך עם אנשים חטאים - גם אם באמת הוא לא התכוון - הוא מושפע מהם. בין אם הוא עומד איתם בדרך או הולך איתם. אנשים בטוחים שלהם זה לא יקרה, הם יצליחו לתקן מבפנים, הם יאכלו את הפרי ויזרקו את הקליפה - אבל זה לא מצליח, בודאי לא כשמדובר בנערים. לפעמים אנחנו לא יכולים להרשות לילד שלנו, לתלמיד, להיחשף לרעיונות כאלה. אדם שהולך בדרך של הרשעים, אומר שלמה המלך, אז אפילו שהוא לא מתכוון להדמות להם כלל וכלל - זה מסוכן.



ריצת רגלים להרע:

על פי מה שאמרנו (בשם הרלב"ג), פסיעה בנתיב הרשעים היא הדמות להם, הליכה בדרכיהם. הפסוק (משלי ו', יח) אומר: "לב חורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה". פסוק זה מתאר בצורה יפה את הקשר ההדוק בין המעשים למחשבה שמאחוריהם. כשאנחנו רואים רגלים שממהרות לרוץ לאיזה דבר רע, אפשר לנחש שמאחריה יש גם לב שחושב מחשבות און. כשאדם הולך בנתיב הרשעים, עושה כמעשה החטאים ולומד מהנהגותיהם - גם ליבו יחשוב מחשבות און.


לאחר שלמד את החלק הראשון של הפסוק אומר האדם לעצמו, שהוא באמת לא ילך איתם. הוא לא יתרועע עם רשעים, לא יסתובב עם חטאים ואפילו לא ידבר איתם ל-מטוב ועד רע, אלא שהוא רק רוצה לחקות אותם. לא שהוא רוצה להיות איתם, אלא להיות כמוהם, להיות דומה להם. בנקודה הזו אומר לו שלמה המלך: "מנע רגלך" - אל תרגיל את עצמך להתנהג כך.


אם יתחיל רק ללכת בדרכם של הרשעים, אם יתחיל להתנהג כמותם, ממילא ישפיע הדבר גם על נפשו. האנוסים בספרד החליטו שהם מקבלים על עצמם למראית עין את הנצרות, אלא שבסתר ימשיכו להיות יהודים. יש כאלה שהצליחו לשמור על יהדותם בתנאים כאלה, אבל הרבה מהם נעלמו, כי בשלב מסוים כבר אי אפשר להפריד בין הלב לבין ההתנהגות שבחוץ, כי בנקודה כלשהי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".


הדרך הטובה ביותר לא להיות מושפע מהחטאים, אומר שלמה המלך, היא להתרחק מהם. אתה מזהה שעומד מולך אדם רע - תעבור לצד השני של הכביש. אתה רואה לידך נתיב של חטאים - תתפוס מהם מרחק. לא תמיד יכול האדם, בפרט כשהוא בזמן ילדותו, לעמוד איתן בפני ההשפעות ההרסניות שמגיעות מאנשים אחרים. אם יסכים ללכת איתם, או יסכים להתנהג כמותם - הוא כבר צעד אחד בחוץ, הוא כבר בכיוון הלא נכון. בשביל שנצליח להתקדם, על מנת שנוכל לצמוח ולפרוח, אנחנו חייבים להתרחק מפני אנשים שחוסמים בפנינו את האור, שמונעים ממנו את החיים ושעלולים לחנוק אותנו.


כל אחד יכול לראות, אם הוא קצת עובד עם עצמו, שיש אנשים שלא בריא לו להסתובב איתם. יש אנשים, שכשהוא לידם הוא מתחיל לעשות דברים, שאחר כך הוא מצטער עליהם. כשהאדם חושב רגע, הוא מבין שהטעות הייתה מראש, להתחבר אליהם. כרגע, במצב שבו אני נמצא, יש אנשים שלא טוב לי להיות איתם, שבמקום לדחוף הם דוחים, שבמקום להועיל הם מפילים. הדרך לא ליפול, אומר שלמה המלך, היא לא להיכנס בכלל למצב של מפגש עמם, לא מפגש מציאותי ולא רעיוני, לא בהצטרפות פשוטה ולא בחיקוי.