הגזענות בנויה על שלושה יסודות: הראשון - שיש גזעים באנושות, השני - שיש גזע עליון, השלישי - שלגזע העליון מותר לנצל ולדכא לצרכיו את הגזעים התחתונים. גזענות זו היא תורה ביולוגית המנוערת מכל בסיס מדעי איתן. עד תקופתנו לא הגדיר המדע גזעים. לא נמצאו מאפיינים מובהקים להבחנה בין גזעים. עם-ישראל בעצם מורכב מאנשים בני מספר רב מאוד של גזעים הקיימים בעולם. היהדות פתוחה לכל גזע. אין בעמנו חלוקה ביולוגית ובוודאי שאיננו רואים בעצמנו גזע עליון. יש קווי אופי ייחודיים לכל אומה. ייחודה של האומה הישראלית אינו מקנה לה זכות לדכא עמים אחרים. להפך, הוא מציב בפניה חובה מוסרית כלל-אנושית ואחריות נוראה.
רבנו יהודה הלוי מכנה את עם-ישראל: "לב האומות" (כוזרי ב לו). 'הזוהר' הקדוש מכנה אותנו "מוח האומות" (זוהר משפטים קח ב). עלינו לקיים את ברכת ד' לאברהם: "ונברכו בך כל משפחֹת האדמה" (בראשית יב ג). תכליתנו להביא ברכה לכל משפחות האדמה, לא בתור גזע עליון במובן הביולוגי, אלא כעם מיוחד שתפקידו להיות מרכז רוחני לאומות כולן. הפסוק: "ולתתך עליון על כל הגוים" (דברים כו יט), אינו מתכוון להשתלטות אלא למרכזיות. לב או מוח הם מרכזים תפקודיים חיוניים לגוף האדם.
עם-ישראל המשול ללב או למוח, הוא מרכז תפקודי רוחני חיוני לאנושות ולעולם. הוא אינו לב המדכא את שאר האברים, לא מוח המרסק את אברי הגוף. להפך, אלה לב ומוח המאירים את שאר האברים. תכליתנו להביא אושר, שמחה וברכה לכל אברי הבריאה העולמית, הטבעית והאנושית. אנו לב העולם (כדברי רבנו יהודה הלוי, כוזרי ב לו) או מוח העולם (כלשון ספר הזוהר, משפטים קח ב, שלח, קסא ב. אורות, אורות ישראל א ב) שתפקידו להנהיג ולהדריך את העולם. אין לנו שום כוונה ששום גוי בעולם יהיה לנו לעבד. העמים יכירו בבוא הזמן בייחודיותו של עם ישראל, ואז יתרמו לו כולם מכישרונותיהם.
עם-ישראל בעמים הוא ככהן בישראל. בעמנו אין הכהן משעבד את הישראל לעבדות, כפי שעשו כן בעמים אחרים. אדרבה, התורה קוראת ליחס של תמיכת הציבור בכהן ובלוי, כיוון שאין להם בעלות ונחלה באדמת הארץ. נכון שאנו עם ד'. אם נתכחש לכך נבגוד בתפקידנו. כך ריבונו-של-עולם ברא אותנו ואין לנו להתגאות בכך. אמנם קיימת "גאווה ענוותנית": אדם מכיר בכוחותיו, שמח שד' נתנם לו, ורואה חובה להוציאם מן הכוח אל הפועל. הוא שאומר ד' לאברהם אבינו: נכון שתהיה "גוי גדול", ויחד עם זה, "נברכו בך כל משפחות האדמה". מתוך שתהיה "גוי גדול", תביא ברכה לכל העולם.
אנו והאומות חטיבה אחת. המוח אינו מתנשא בגאווה על הגוף, שהרי הוא המוח של הגוף המחיה את הגוף. המוח צריך את הגוף והגוף צריך את המוח. המוח מתגלה בגוף, אוהב אותו, מזדהה עימו, דואג לו, מוסר נפשו וחושב עליו יומם ולילה. לא ייתכן לומר שהמוח או הלב מתגאה על הגוף, כיוון שהוא עובד עבור הגוף ללא הרף. אם נאמר למוח: האם אינך חושב שאתה מחשיב עצמך גדול? הוא ישיב: זה תפקידי. המוח והלב מצד רוממותם פועלים על הגוף. גם אנו, עם-ישראל, לעילא ולעילא, אך אין זה מתוך ניתוק מכל העולם אלא מתוך שייכות ודאגה לעולם כולו.
