כתוב במלאכי : "הנני שולח מלאכי, ופנה דרך לפני, ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות". (מלאכי פרק ג', א'.), האדון - זה מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו ומבקש ביאתו (מצודת דוד, שם).
וכן מובא במדרש : "מפני שישראל שבאותו הדור אומרים, אפשר עולם כמנהגו נוהג ויש גאולה בשנה זו? והם אינם יודעים שפתאום יבוא" .
וכה דיבר המגיד למרן הבית יוסף: "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן", שיבוא המשיח כהרף עין, והיא תהיה בשורה חדשה שלא ירגישו בה עד שיבוא. (ספר מגיד מישרים פרשת צו.)
וכך כתב בספר אמונות ודעות לרבנו סעדיה גאון (מאמר שמיני), שכשם שבגאולת בית שני בא כורש מלך פרס לפתע והודיע על בנין בית המקדש, כן תהא אף הגאולה העתידה.
ובשם הבעש"ט מובא: שהתגלות המשיח יהא בפתע פתאום בלא הודע כלל, וכל ישראל לא יחשבו על זה היום של הגאולה, ויהא כל אחד טרוד בענייניו או בעסקיו ויתייאשו, ובלי הודע כלל פתאום נשמע בשורות הגאולה בע"ה. (שומר אמונים מאמר הגאולה פרק י')
והגר"ח מוולאז'ין בתארו את אופן ביאת המשיח בזה הלשון: "אני יושב בחצרי ועוסק בתורה, פתאום נדחפת אשתי בבהלה, חיים! אתה יושב ועוסק בתורה? והרי משיח בא! מכעכע אני שלוש פעמים ושואל: זו מנין לך? צא לשוק וראה, היא אומרת, הכל יצאו לקראת המשיח, אף תינוק בעריסתו לא נשאר". הנה כי ברור היה לו לגר"ח שכאשר יבוא המשיח, באופן פתאומי יבוא . וזהו ששנו חכמים "ג' באים בהיסח הדעת, אלו הן, משיח..."(סנהדרין צ"ז ע"א) .
